דף הבית >> החיים שלי בשפי
 
או..ף מחר   האחד בספטמבר. שוב נגמר החופש הגדול ומחר הולכים לבית ספר. חופש לא נעים במיוחד עבר עלי,  בשבועיים הראושנים היו  תגבורים בבית הספר הקודם לקראת מבחני מעבר. ולי היו כמה: ספרות בתנך במתמטיקה ובאנגלית בכולם נכשלתי . קראו להורים שלי ואמרו להם שאין מצב שני אעשה בגרות של 4 יחידות במתמטיקה ו 5 באנגלית. אבא שלי מה זה התבאס עליי . הוא ממש התפרק ,פתאום העובדה שיש לי ליקוי למידה לא הזיזה לו. בעיות משמעת ?הוא אמר , איך אתה מעז? אפילו שאמרתי לושבאף  שבאף מבחן לא נתנו לי את ההתאמות שמגיעות לי הוא לא הפסיק,  הוא לא הבין איך אני לא מודאג. מזל שקראו לו למילואים אז היה שקט.
כן, גם המלחמה הזאת, באמצע החופש, עם אבא במילואים ואמא הסטרית לא הצלחתי לזוז מהבית קילומטר. היא רצתה שאהיה בבית בשבע בערב.. בשבע , אתם קולטים?ואם הגעתי בשבע ודקה כבר התחילו החפירות  "למה אתה מאחר? ","אתה לא יודע שאני דואגת" ? יש מלחמה בחוץ! טילים נופלים וברגע שהיא התחילה להבין שטילים נופלים רק בדרום, נפל טיל ליד הבית ביהוד. אז באמת רציתי שהחופש יגמר... ואז גם הבנתי שאם אני רוצה בגרות טובה אין לי בעצם איפה להמשיך בשנה הבאה.ואני חייב בגרות מעולה בשביל להגיע לעוקץ בצבא. ליחידה הזאת עם הכלבים. שמתם לב איך הם הצילו חיים במבצע צוק איתן? רק עליהם דברו בטלוויזיה....
נכנסתי ללחץ כי לא ידעתי מה לעשות והתעצבנתי על כל העולם וקללתי את אבא שלא פה כדי לעזור. מזל שלאמא היה רעיון, היא יזמה פגישה עם המנהל בתיכון שפי, אלי . מה פתאום שפי , אמרתי, זה בית ספר לדפוקים , אני לא דפוק. אז היא עוד פעם חפרה וחפרה עד שהסכמתי. הייתי צריך להשתיק אותה . איך היה בפגישה אתם שואלים? את זה אני אספר בפעם הבאה. 
אני צריך להתכונן.. מחר בית ספר....